*סקירה מאוחרת‏

Posted by Liat on 07/10/2009

חודש שביעי עוד שניה וחצי. כל מי שמכיר אותי לא דמיין שאחזיק מעמד כ"כ הרבה זמן - כמה סבלנות שאלוהים יעזור!!! אנלא יודעת איך אבל לנשים עם הפרעות קשב וריכוז חיבת להיות תקופת הריון מתומצתת - 9 חודשים?! השתגעתם?! עכשיו, ברור שכשמבינים שהעובר צריך להתפתח וזה לוקח 9 חודשים (למרות שאם מסתכלים עלי ועל רוב חברותי לדוגמא לא בטוח שגם תקופת הזמן הזו מספיקה) אז אם מסתכלים על הצד של העובר, אפשר להבין את נגזרת הזמן וכאן כנראה מתחילה ההתחשבות ביצור קטן וחסר ישע שעומד לשנות את עולמי ועולמנו (ולספק מלא תוכן לפה ולמיזם השני שלי-בדרך!)

ההריון לא מפסיק להפתיע אותי. ואני בחורה שראתה דברים, כן? כמעט כל יום יש איזו הפתעה שקשורה בד"כ למדע הרפואה או סתם לאיזה רופא. הבדיקות בהריון לא לוקות בחוסר יצירתיות ולזכותן ייאמר שרובן מאפילות על הרבה רעיונות קריאיטיביים שהיו לי.

קחו למשל את ה"סקירה המורחבת" או בשמה הנפוץ יותר - "סקירה שנייה" - מלבד העובדה שזו (עוד) סיבה לקופת החולים שלך לגזול ממך עוד מאות (ואלפי שקלים) מבלי להחזיר) מדובר בבדיקה ששקולה לביקור בחללית של מסע בין כוכבים כשאת תפקיד וויליאם שטנר ממלא איש עם חלוק לבן שמחובר למיקרופון ומקרין אותך וחלקים נבחרים מהעובר שלך על מסך פלזמה 68 אינץ כשהכל מוקלט ונצרב לתוך סידי כדי שתוכלי להשמיע לילד/ה שלך איך ירדו עליו עוד כשהיה ברחם. מהמם.

בכלל, מסקנה עצובה אבל חשובה אם את בענין הריון אבל טרם הלכת על זה - לבדוק טוב טוב מה קופת החולים שלך מציעה ובמה ב ד י ו ק היא משתתפת אתך ) ולא, ליווי מנטלי לא נחשב פה. אם הייתי יודעת אז מה שאני יודעת היום אין ספק שהיתי נוטשת את "מכבי" לטובת קופה אחרת אדיבה יותר. מומלץ להיכנס לפה ולבדוק…

הסקירה המורחבת באה לשמח אותך! היא לוקחת כמעט שעה והיא בעצם הדבר הכי קרוב להיכרות אישית עם העובר שלך בעודו ברחם - הבדיקה עוברת על כ ל חלקי הגוף הפנימיים והחיצוניים ומסמנת גדלים, גבהים ומשקלים של יצור קטן וחף מפשע שכבר שופטים אותו על איך שהוא נראה (רק שייצא בריא ושלם, יפה ועשיר, כן?). בערך ב-90% מהבדיקות ובד"כ לקראת סוף הבדיקה יגיד הרופא (ויפתח בשיעול קטן) "ממממ, אני רואה פה משו לא לפי הפרמטרים". אל תדאגי! זה נפוץ כמו שפ"ח ובכל זאת, הי עדיף לדעת לא? ברוב המקרים, ולאחר מעקב נוסף יתברר שהכל בסדר ושה-"קיבה הקטנה"/"הריאה המוגדלת"/"הכליה הנוספת" - הסתדרו מאליהן וכל שנותר לך הוא שאר 9000 החרדות האחרות שאת עסוקה בהן 247.

בדיקה סופר יצירתית שגיליתי השבוע היא - "העמסת סוכר". טוב, פה כבר באמת מדובר על פיסגה קריאייטיבית שכוללת הגעה לקופ"ח עד השעה 7:30 בבוקר (מזל שאת גם ככה לא ישנה אז למי אכפת) ושתיה של חצי כוס נוזל שמזכיר לימונדה מקולקלת במסעדה בסיני, כל הטוב הזה מעורבב עם מים חמים וקצת קרח. עכשיו תחכי שעה.

עכשיו, רק בשביל לסבר את אוזניו של מי שלא ברור לו מה אשה בהריון אוכלת, אבהיר רק שמדובר בגן עדן נדיר של פחמימות ריקות מאד, סוכרים ושאר מזיקים - כל אלה נמדדים לך בדם ועשויים לשנות לך את המצב רוח תוך 24 שעות כי אם התוצאה שלך יצאה גבוהה מדי, את מוזמנת לבלות 4 שעות בקופ"ח והפעם לשתות את הלימונדה המקולקלת ארבע פעמים ולהימדד אחרי כל פעם! מי חשב על הבדיקה הזו?!! ולמה?! למה?!

ריאליטי צ'ק

גם אם תנסי להימנע מהמשפט - "אני אוריד את זה אחרי הלידה", סביר להניח שבשעה שתיים בלילה בעודך מסתובבת כנרקומנית בעיר (או שולחת את בנזוגך) ומחפשת פרוזן יוגורט/פיצה/המבורגר/קרפ עם נוטלה - סביר שלא תצליחי וכך, בעודך נוטפת נוטלה תמצאי את עצמך לוחשת בשקט - "אני כבר אוריד את זה אחרי הלידה"/מהחדר לידה אני יוצאת למכון כושר". אהמ, בדיקת מציאות קצרה העלתה כי זה לא בדיוק עובד ככה ולכן מומלץ בכל זאת טיפה, למתן. טיפה.

אחת העובדות המצערות יותר קשורה לפן החברתי. אני טיפוס של אנשים, יעידו כל האנשים שמכירים אותי ובכל זאת מאז הריון אני נוטה להסתגר בביתי ולעשות פגישות במרחק של 5 דקות טופ. למה? כי ההזדהות שאני חשה כשאני מחוץ לבית עם חיות מוגנות גדולה עלי וקשה לי. הישראלי הממוצע שגם ככה לא סובל מביישנות יתר או הפנמה מוריד את כל העדינות שעוד נותרה בו כשהוא פוגש הריונית ברחוב (הטקסט מיועד לנשים וגברים כאחד) והטקסטים שהוא פולט - "אוכלים בלי חשבון איזה כיף"/"יפה לך המראה המלא" / "את בתשיעי"? - הן פנינים שקשה מאד להתמודד אתן בלי אלימות.

בכלל, קשה לי מאד למצוא דברים חיוביים ו/או חינניים בתקופה הזו. מצטערת. לכל מנפנפי ה-"זו התקופה הכי יפה לאשה" נותר לי רק לומר - NOT זו תקופה (עלק תקופה כמעט שנה זה יותר פרק חיים) שמזכירה יותר נסיעה בלופ ב-"בלק ממבה" בלונה פארק בלי אפשרות לרדת. נהדר, לא?

אני מתנחמת בעובדה שהתקופה הזו גורמת לי לעבוד במרץ על שני מיזמים (אוכל ואמהות, סבלנות כבר יוצא) שגורמים לי לחייך בכל רגע שאני חושבת עליהם (רוב הזמן) ובעובדה שכל הלקוחות שלי יוצאים מגדרם בשביל לרצות אותי (חבל שזה רק 9 חודשים!) ומאושרים למדי מהעובדה שפתאום אני מוכנה לנסות כל מיני אוכלים ותבשילים שלא היו עולים על דעתי לפני. אני מעודכנת בקושי שמחכה שם בחוץ לאמהות בכלל ולעצמאיות בפרט וכן, אני מוטרדת קלות מאיך זה יעבוד אחר כך. (*קריאה מומלצת בענין) אבל האמת, שיותר מהכל אני מקוה שהכל יהיה בסדר ורק שיעבור בשלום ועם כמה שפחות דאגות, חרדות, לבטים וקשיים. אני מקוה ומאחלת לעצמי שיהיה הכי קל שאפשר ושכל הבדיקות שנותרו יהיו מעולות לטובה, אני מאחלת לעצמי שנה חבל על הזמן וגם לכם. ואם אתן הריוניות חמודות - שיהיה קל ומגניב. אמן.