Posted by Liat on 27/08/2009
Ive got lots of complains from my friends abroad wining they cant read the last two posts cause they were in Hebrew… well sorry guys but sometimes it just easier for me to write in Hebrew, you know:).
During the last few days i was thinking about the creative side of pregnancy and the huge potential it has. i spent hours on YouTube and ads blogs searching for the most creative ads & ideas. i must confess- i was surprised there are so little creative ads- pregnancy, hormones attack and crazy pregnant women - what do you need more?!
Scary one…
Print Ad from W
Don't know what is that ad but it made me laugh. and than cry. than laugh again. 
Ouch!!
See ya soon.
Posted by Liat on 24/08/2009
אם לשים רגע בצד את השמחה הבלתי נתנת לתיאור של הגבוה לבשורת ההריון, ניתן לומר בפה מלא שקולינרית וויז ההריון הוא הדבר הכי נורא שקרה לו…
הקדמה קצרה
עד שפגשתי את הגבוה (ארבע שנים אחורה, מידה 36), חייתי בעיקר על שאריות של טייקאווי, מרלבורו לייט וסופים של בקבוקי דיאט קולה. עבדתי אז בין 18-20 שעות ביום ובאופן כללי, הייתי נס של הטבע.
בפגישה השניה שלנו הגבוה הזמין אותי לארוחת ערב. לא היה לי מושג שיש דבר כזה אבל שיתפתי פעולה והגעתי בזמן. מיותר לציין שטעמתי אולי שני ביסים מכל תבשיל שהיה מונח על השולחן הענק בחדר האוכל של הגבוה(חדר לאוכל - וואוו, כמה מושגים חדשים בערב אחד!) וכעבור משהו כמו 10 דקות פרשתי לסלון בתואנה שאני מפוצצצת.
הקשר הקצר שלנו כמעט והסתיים בעקבות התקרית הזו. הגבוה נעלב עד עמקי סיריו ואני הרגשתי שלא אוכל לעמוד בעול הקולינרי הזה. אבל המציאות והתרבד טפחו על פני. עברנו לגור יחד ואט אט בלוטות הטעם שלי פיתחו אישיות משל עצמן וכך נפרדתי תחילה מהסיגריות ובהמשך מהרגלי הג'אנק ובסוף, כן וסליחה ינון לנדנברג - גם מהדיאט קולה.
חזרה להיום
בשנתיים האחרונות, אנחנו אוכלים בעיקר אורגני ובריא. כן, כן, עד לפני כחמישה חודשים ניתן היה למצוא אצלנו במקרר את כל הקלישאות האפשריות על אוכל בריא ואורגני - קינואה, ממרח עדשים, נבטוטים, עוגיות גרנולה - הכל מעשה ידיו של הגבוה שעבר סופית לעולם הבישול הבריא על טהרת האורגני ונהנה מכל רגע!
לפני חמישה חודשים
זה לקח בערך 3 דקות מרגע הידיעה שאני בהריון ועד השינוי הקולינרי הסוחף והמשמעותי שעברתי. תוך דקות (נשבעת! זה מה שזה לקח), השתנה לי הטעם, הריח, החשק והסטייט אוף מיינד הקולינרי. הסערה הבלתי מוסברת הזו גרמה לי לטלטלה מטורפת לא רק מבחינה קלורית אלא בעיקר מבחינה גופנית. כל מיני דברים שלא אכלתי שנים (מי אמר ביסלי בצל?!) נכנסו לי לפתע לגוף ושיא השיאים היה שנתפסתי על חם בשבוע 10 במקדונלדס בסנטר (תוך כדי סינון שיחה והכנת הרוטב הסודי שלי על המגש) אקט כמעט בלתי נסלח.
מאז המצב החמיר. בשבוע שעבר קרה לנו ארוע הבהרט שאחריו היה ברור שנכון לכרגע הכל השתנה ושאם לא נסתגל במהרה למצב החדש - יהיה קרייסס.
צריך להבין, שגם ככה אני בעלת חושים מחודדשים פלוס פלוס. אני שומעת שקיות ברוח מרדיוס של קילומטרים ומחשבות של אנשים שמתכוונים לאכול ענבים. לא חשבתי שזה אפשרי, אבל ההריון חידד לי את החושים עד לרמת פול ווליום שגורמת לכך שמאד קשה לי בימים אלה להימצא בחברת המין האנושי (או אולי למין האנושי בחברתי?). בכל מקרה, לפני כ-3 חודשים בערך הובהר שנכון לתקופה זו, על כל תבשיל שיוצא תחת ידיו של הגבוה להיות חף מכל תבלין, מגניבות וטוויסטים. על התבשילים להיות פשוטים ברמת הקטשופ ומקסימום עם מעט מלח - חלילה לא משהו שיש לו ריח.
בערב של ארוע הבהרט, מתתי מרעב (לשם שינוי) וחזרתי הביתה מיום עמוס. כל הדרך דמיינתי לי את הקציצות הפשוטות והאדומות שוכבות להם ליד הפתיתים התמימים ונטולי החיספוס וממתינים לי בהכנעה.
אבל כבר בחדר המדרגות הרחתי שמשהו לא בסדר וכשנכסתי הביתה זה תקף אותי - גל ריח שלא השתמע לשתי פנים!! בצעדים מהוססים ושתי אצבעות על האף התקרבתי למטבח ושאלתי את השף בחשדנות מה הוא הוסיף לקציצות. השף טען להגנתו "ששום דבר רק קצת מלח" וחזר לערבב תוך שהוא כמעט טובל את ראשו בסיר. אבל הריח היתמר מעל הסיר ובמהירות החל לעטוף את כל חדרי הבית ואת הפרווה של שלומי. השף המשיך לטעון להגנתו ש"אין שום תבלין" אבל לאחר איומים קשים הודה בראש מורכן שלא עמד בפיתוי והכניס קורט של בהרט לתוך הקציצות.
מיותר לציין הוא לא עושה את זה יותר. אני חושבת שהתגובה שלי לריח הבהרט שמילא את הבית אחרי התקרית הזו, הבהירה חד וחלק שאין שום סיכוי לשום תבלין לחמוק מאפי ושנכון לכרגע אין שום אפשרות לעצמאות קולינרית - שניצל, פתיתים, פירה וקטשופ מקסימום סלט חסה עם קצת אגוזים. זהו.
אין מה לומר, הכי כיף לחיות עם שף.
*תודה ממי, אתה מס 1 ואני מקוה שתמשיך לבשל לי עוד הרבה הרבה פתיתים ופסטה ברוטב אדום של "מפעל הזנה". אתה רואה איזה מזל שזה רק 9 חודשים?!
Filed Under: אוכל Comments:
Posted by Liat on 21/08/2009
הריון, שלי לפחות, הוא לא אחד מהם.
ניסיתי. באמת. שתקתי 5 חודשים. אני הבעלים הרשמית של ההריון הכי אוף ליין שנראה במחוזות האון ליין מזה שנים אם לא בכלל. אבל אני לא יכולה יותר לשתוק. היום יום מסעיף לי את הוריד ולמרות תחנוניו של הגבוה והחרדות מה"עין" אני מחליטה לצאת מהארון (שגם ככה נגמר לי המקום בו) ולכתוב, כמו שאני אוהבת על הריון תל אביבי של בחורה וובית במאה העשרים ואחת.
בחודשים האחרונים, בכל פעם שפתחתי את בלוגלה התמלאתי בתחושת בלבול וחוסר פוקוס מהפנט. קראתי שוב ושוב את הסלוגן שהענקתי אחר כבוד ממש מזמן - ווב סטרטג'י, ברנדינג אנד מרקטינג ויזמות נשית - וחיפשתי את האיקס.
הריון יהודי, להבדיל מאחיו הנוצרים למשל, עטוף מהרגע הראשון בשלל דיעות קדומות, אמונות, חרדות והמון טפו טפו טפו, שום בצל וטאצ' ווד. בהריון יהודי שרק נחשף אסור להגיד - "מזל טוב" אלא רק "בשעה טובה" ואסור לשאול שום שאלה על העתיד אלא אם הוא ממש ממש קרוב. מה שלא מפריע, אגב, לכל אדם/דודה/לוקחת דם/שומר/פקח/חתול לשאול שאלות פולשניות והכי חמור - להניח יד על הבטן! שאלוהים יעזור לאדם הבא שיעז לקרב את אחת מגפיו או חלק אחר מגופו לבטן שלי - אני באמת לא אחראית למעשיי.
כשרק גיליתי על הדבר משנה החיים הזה, החלטתי לבחור באחת הצורות היותר מוכרות ונוחות להתמודדות שאני מכירה - הכחשה. לקח לי כמעט שבוע לספר לגבוה ועוד כמה חודשים טובים לספר לחברים. לשמחתי העובר החליט לשתף פעולה ולא חשף את עצמו עד ממש לפני כמה שעות אז החליט לעשות מעשה ולהפסיק להיראות כמו בטן של יותר מדי פסטה וקרמוגיות לבטן שנראית כמו הדבר האמיתי - אז תודה לעובר. אני כבר מחבבת אותך מאד. (בשל כיבוד רגשות הגבוה לא אסגיר את מין העובר ולכן ייקרא שמו "העובר").
אז זהו, האמת בחוץ וגם (קצת) הבטן. ואני חשה הקלה. זה לא הגיוני לצפות מבחורה ורבלית כמוני לשתוק לנוכח התופעות הבלתי סבירות שהריון מביא אתו ובעיקר (כך מסתבר אם משווים גרסאות להריוניות מארצות אחרות) במדינתנו הקטנה שבה, כנראה, המושג "כל ישראל אחים" מקבל משמעות אחרת וכולל גם בטנות ובדיקות מכל הסוגים.
הריון הוא דבר הזוי ולא נתפס. וכאילו שזה לא מספיק בפני עצמו, המציאות מעמידה בפניי כל יום, כמה פעמים ביום, התמודדויות עם מצבי קיצון בדמות אדם שכשחילקו את הטקט הם כנראה הלכו לקנות בננות, אחרת אני ממש לא מצליחה להבין את התעוזה ושוויון הנפש שבה כמעט כל אדם שאני פוגשת בדרך שואל אותי איך אני מתכוונת ללדת (לא יודעת,זה יקרה בסוף איכשו), אם יש לי צרבות (לא) ואם אני רוצה את הספר עם הגלגל (לא, תודה רק בזכות העובדה שאין לי אותו אני מרגישה ככ טוב, טפו).
אז כן, למי שהתעניין, כל הלקוחות שלי יודעים, כולם שמחים (או לפחות עושים את עצמם בצורה מאד משכנעת), לא, אני לא מתכוונת להפסיק לעבוד, כן, אני מחפשת עזרה (סטאז'רית בתור התחלה ואח"כ משהי שתקח פרויקטים לבד-מכירים?אשמח לקו"ח), לא אני לא מתכוונת להוריד הילוך אז בבקשה להפסיק להציע לי את זה ובכלל באופן כללי - אפשר ורצוי להתנהג לידי כרגיל (רק זהירות- אם במקרה יש לכם מצה עם שוקולד השחר אני עלולה לא לשלוט בעצמי).
אהובי, מלה בשבילך - אני מצטערת אני יודעת שהבטחתי להשתדל ולנסות ולהתאמץ לא לכתוב ולא לספר ולא לפתוח יוזרים ולא לצייץ ולא למצמץ על זה… אבל אני רק בנאדם והפיתוי היה גדול מדי וחוץ מזה, טובת האנושות עומדת לנגד עיני כי אני בטוחה שעוד נשים עוברות את מה שאני עוברת ואני מרגישה שאני צריכה לדבר גם בשבילן, לא?
Posted by Liat on 24/06/2009
Well, unfortunately not much…
Funny ah? take a deep breath, its getting worse..
This commercial for Australian tampon brand Kotex U left me speechless. a beaver?! WTF?!
But than Ive found this one:
I have a revolutionary idea for all of you creative guys-hire a women, you might find it useful and your brand target market aka me &my girl friends might actually buy your products!
And just how creative is that one?!
I would like to share with you all (especially if your company or brand aims for the female attention) this great slideshow. pls watch it carefully - you might find it important…
Till next time - have a great weekend (don't forget to mark Ur favorite ads - if you find any…)
Posted by Liat on 13/06/2009
כמה סמלי שאני סופסוף מתיישבת לכתוב את הפוסט הזה דווקא היום ביום ההולדת של מיה אלחלל:) רוצה לנצל את ההזדמנות הזו, לאחל למיה יומולדת שמח במיוחד ושנה מלאת סיפוק, הגשמה וכיבוש יעדים כמו שאת יודעת. למי מכם שלא מכיר (איך?!) את מיה, אני רוצה לספר שמדובר באחת הנשים היותר מרשימות, מעוררות השראה ויוצאות דופן שיצא לי להכיר בזכות האינטרנט ולמיה אני רוצה לומר - זו זכות גדולה להכיר אותך ולהביט מהצד בדרך הזו שאת סוללת וצועדת.
לפני כחודש וחצי, נערך מפגש אפריל של פורום ה-F5. אני מתנצלת מעומק הלב על הזמן הארוך שלקח לי לכתוב את סיכום המפגש המרגש והחשוב הזה בו השתתפו: יסמין אהרון, סיון בירן, הילית ליכטנזון, אורנית שנער, הילה אוביל ברנר, עירית אמסלם, אדית רזניק:)), טלי וייס ואנוכי. הרצתה והשאירה פיות פעורים-מיה אלחלל:
אז מה בעצם עשה את הערב הזה לעוצמתי וחשוב ככ?
ביקשתי ממיה לספר על הדרך, ההתלבטויות, הבחירות וההישגים בעולם היזמות הפרטי שלה, כהרגלה, מיה לקחה את את הבקשה למקום ייחודי ולא דומה לכלום והרצתה בפנינו באופן מרתק, אישי וקרוב על הדרך שלה.
אני מביאה את הדברים הכלליים יותר לכאן, מאחר והערב היה במתכונת אינטימית מאד והביא לכך שצפו ועלו נקודות אישיות מאד של מיה ושל כולנו, להבא-תצטרכו פשוט להגיע:)
"אז איך זה היה בהתחלה"? או - The Impostor Syndrome
מיה היא יזמית אינטרנט סדרתית (את הביו של מיה ניתן לקרוא פה) וככזו, החלה את דרכה בגיל צעיר והקימה עד היום - 4 מיזמי אינטרנט סופר מוצלחים. אבל לא הכל היה ורוד בהתחלה. למשל, לפני ההרצאה הראשונה שמיה התבקשה להעביר במרכז הבינתחומי (בו היא מלמדת) ושגרמה לה, בסופו של דבר, לחקור וללמוד את תופעת ה-The Impostor Syndrome. אז מה זו התופעה הזו, שגרמה לכולנו להנהן בהבנה מושלמת ולפרוץ בצחוק נבוך?! אז ככה: זו בעצם תופעה נשית בעיקרה (אבל לא רק אני מדגישה), שגורמת ללוקים בה להרגיש כ"מתחזים" גמורים במה שהם עושים בהתייחס למקצוע, עבודה, לימודים. התופעה גורמת לכך שלא משנה מה את/ה משיג/ה או עושה, את מרגישה ש"גנבת" את זה, שאת לא באמת רואיה, שממש עוד שניה משהו יעלה על העובדה שאת ממש, אבל ממש לא יודעת על מה את מדברת… נשמע מוכר? אצל מיה, לצורך הענין, התופעה הזו גרמה לכך שהיה לה לא קל לפני ההרצאות הראשונות שהיתה צריכה להעביר לפני קהל סטודנטים וקולגות.
אז מה עושים?
אז מסתבר, שמיה מצאה פתרון מושלם ומומלץ. במקום לשתף פעולה עם הסינדרום המשתק ולחוות התקפי חרדה בכל פעם שיש צורך לעמוד מול קהל או להציג ידע מקצועי ואישי בכל דרך אחרת, מיה החליטה לאמץ שיטה אחרת ועובדת - Visualisation - טכניקה להתמודדות עם מצבי לחץ וחרדה בעיקר מול קהל אבל לא רק שכוללת עבודה של כל החושים (או לפחות כמה שיותר מהם). מיה נעזרת בתוכנה פשוטה מאד של עריכת ויזו'אלים ובעצם - עורכת את הסיטואציה כפי שהיא היתה רוצה לחוות אותה, כאשר המטרה היא לגרום לכל החושים להשתתף בחוויה מתקנת - להתפקס, להתמקד ולרכז את כל החושים ב-Vision המיוחל, המיטבי והאוטופי.
תרגיל - לפני החוויה הבאה הועמדת לפניכם שרק המחשבה עליה מכניסה אתכם לפרפור חדרים, נסו לחפש ויזואלים רלבנטיים של לוקיישן, אנשים שמעוררים בכם השראה, פרסים ותארים שאתם מאחלים לעצמכם לזכות בהם, או סתם סוג של צבעוניות ותחושות שאתם מאחלים לעצמכם להרגיש במקום תחושת החרדה והלחץ - ערכו את הכל בתוכנת עריכה פשוטה וצפו בזה - כמה שיותר פעמים. היה הבדל?
חומר קריאה מומלץ בנושא - פה וגם פה ומצגת פה
המיזמים של מיה:
Site On Spot
Beta Marker
Quotes Daddy
Ad On Spot
Spotfolio
בנוסף, מאז 2006, מיה מלמדת יזמות ניו מדיה בתוכנית ה-MBA של הבינתחומי ולאחרונה, הקימה את Tedx Tel Aviv שבספטמבר הקרוב יערוך את הכנס הראשון שלו בארץ!
ממשיכים. אחד הדברים שחזרו על עצמם בהרצאה, היה השימוש החוזר ונשנה של מיה באפשרויות הבלתי נגמרות של המדיום ובגלובליות ההמתבקשת. למשל, מיה סיפרה שאת כל אחד מהמיזמים שלה היא הרימה בעזרת מס אתרים שהוכיחו את עצמם עבורה ושתוך כדי עבודה אתם היא הצליחה לממש את החזון עם הפרקטיקה בעלות סבירה ובמהירות:
Elance -אתר המשדך בין ספקי משנה פרילאנסרים בתחומים שונים ללקוחות מכל העולם, כשאר האתר משמש כסוג של צד ג' ומסייע בהתקשרות הצדדים. אחד האלמנטים הבולטים לטובה באתר הוא הדאגה לרייטינג של הסרביס פרוביידור שמהווה מניע רציני לרצינות ומקצועיות.
37Signals תוכנה מעולה ומומלצת לניהול זמן ופרוייקטים (של מס משתפים מצומצם או רחב).
PRWEB ( דמו מצויין!) אתר שמסייע לכם להביא את בשורת האתר/המיזם/הפרוייקט שלכם לידיעת הציבור הרלבנטי ברחבי העולם.
תוך כדי שיחה, צפו ועלו הרבה מאד תכנים אישיים. לא אביא אותם לכאן, אבל אני יכולה כן לספר שכולנו, ללא יוצא מן הכלל (כן, כולל אדי/ת) הנהנו בהכמה יתרה עם התחושות, החששות, הלבטים והפתרונות המוצעים. יש משהו שונה במפגשים האלו, שמאפשר לדברים העמוקים והנחבאים ביותר לצאת החוצה. אני חושבת שהידיעה שאת מוקפת בנשים שעברו, עוברות, חוו ומכירות את הסיטואציות בהם את נתקלת ותיתקלי והתחושה של "את בקרב חברות" שגורמת בכל מפגש מחדש לתכנים חשובים ביותר לצוף ולעלות. התכנים שעלו במפגש אותוט הנחתה מיה היו אמוציונליים מאד מהסוג העמוק ביותר ואני שמחה ומודה על כך.
אחד הנושאים החשובים ביותר אותם העלת המיה במהלך הערב היה התהליך האישי והמקצועי שהיא עוברת עם המנטורית שלה בשלוש השנים האחרונות - אליסה פלומבי, קווצ'רית בינלאומית מובילה שלמדה אצל טוני רובינס. תהליך שגרם וגורם לה להמשיך בדרך הכל כך מיוחדת שלה ממקום שלא מוותר, שואל את עצמו וחוקר. מיה סיפרה שהתהליך היזמי שלה התרחש במקביל לתהליך התפתחות אישית ונפשית - שסייע לה לנקות את הרעש בראש ולהתרכז בדברים האמיתיים - המטרות, היעדים, החזון והצרכים ובסופו של דבר להבין כי יש מס דברים שבלעדיהם, קשה מאד להתקדם בדרך יזמית:
Put yourself out there - תפתחו בלוג. אין כמו להתנסות בלדבר מול פורום של אנשים על נושא שאתם מלאים תשוקה כלפיו.
Ask and you shell receive - רובנו מפחדים לבקש. נסו לפחד פחות ולהעז יותר. אתם רוצים משהו? תבקשו, תהיו ספציפיים בצורך שלכם ומקדו את הצד השני במה שעשוי לעזור לכם להגיע ליעד. האינרטנט מאפשר יצירת קשר ישיר עם אנשים שהיה לכם קשה מאד לפגוש בדרך אחרת - אל תתביישו, פנו אליהם, שלחו מייל ותהיו ספציפיים.
MBA is important but its not a must - לחלק גדול מהבנות החברות בפורום (ואנוכי ביניהן) אין תואר ראשון ולא שני. זה לא מונע מאף אחת מהן להיות מומחית בתחומה, לכבוש יעדים, לטפס על פסגות ולהוות מודל ודוגמא. אל תתנו לזה לעכב אתכם. ברוב המקרים, הנסיון שתרכשו יהיה שווה ערך לכל אחד אחר בתחומכם עם תואר.
Get out of your comfort zone - תעיזו, נסו להרחיב כל יום קצת את העיגול בו אתן חיות. נסו לעשות לפחות פעם בחודש דבר אחד שמפחיד אתכם ושנדמה לכם שאין סיכוי שתעזו לעשות - שלחו מייל עם בקשה לדמות מפתח, קבעו פגישה עם משקיע, פתחו בלוג וכו'. אין לכם מושג כמה הפעם הראשונה בה מצליחים במשהו שדרש יציאה מאזור הנוחות תורמת להמשך דרך מבוססת ומספקת.
הלוואי והיתה דרך להעביר את התחושות שחווינו כולנו בערב הזה. אני מקוה שהעברתי לפחות חלק ומקוה שהבנות יוסיפו פה את רשמיהן ותחושותיהן. אני רוצה להודות למיה אלחלל על ערב באמת יוצא דופן וממלא השראה. אני יכולה לספר שהטלפונים שקבלתי למחרת היו מלאי הערה ותודה ואני מנצלת את ההזדמנות הזו לומר למיה ולבנות - תודה! בלעדיכן זה לא היה קורה ואתכן זה פשוט ככ הרבה יותר שווה.
תודה מיוחדת לסיון בירן ויסמין אהרון שהצטרפו אלי ל-"הנהלה".
Posted by Liat on 21/04/2009
I'm so excited to invite you to our April F5 women meeting.
The goal of the meeting is to start a women forum for entrepreneurship and inspiration
The event will include a light dinner and a lecture by Maya Elhalal: "My entrepreneurship experience and about leveraging new media to live a LIP (location independent professional) lifestyle."
For more info about Maya please visit: http://www.mayaelhalal.com/
Final agenda and location will be send to those who will confirm their arrival:). location - Tel - Aviv
Looking forward seeing you all,
*Please note a symbol fee will be charged in order to cover expenses
*Check out our new web site: http://www.f5womensventure.com (under construction..)
Filed Under: F5 Comments:
Posted by Liat on 15/04/2009
כשהקמתי את פורום ה-F5 ליזמיות הי-טק ואינטרנט לא שיערתי שהוא ייהפך לחלק נכבד כל כך מחיי. העבודה השוטפת על הפורום וקידומו, הביאו אותי, לשמחתי הרבה, לפגוש אנשים יוצאי דופן בכל הרמות - (לא תמיד משמחות) ולחקור את עולם היזמות בישראל בכלל ואת היזמות הנשית בפרט.
אחד הדברים היותר משמעותיים שהבנתי הוא שהעובדה כי אין כמעט יזמיות הי-טק ואינטרנט ונשים בעמדות מפתח בעולם היזמות והון הסיכון בישראל קשורה בסיבות שמתחילות הרבה לפני האוניברסיטה או התיכון. הזרעים נטמנים בגילאים צעירים ורכים כשלרובנו נדמה שלאדם הצעיר שלפנינו עוד אין דיעה משל עצמו/ה אבל המסרים נקלטים, מופנמים ומושרשים ומביאים בסופו של דבר לשורה תחתונה די עגומה - כבר בשנות היסודי וחטיבות הביניים, בנות נוטות שלא לבחור בלימודי מחשב, מתמטיקה, מדעים וכו', מגמה שהופכת להיות עובדה ברורה בשטח בשנות הלימודים בתיכון ובאוניברסיטאות.
מקובל לחשוב כי מאחר ועולמות המחשבים, ההי-טק, היזמות והון הסיכון הם עולמות תובעניים, נטולי סיפוק מיידי ודורשים ריצה למרחקים ארוכים (וגובים מחיר אישי, נפשי, פיזי ומשפחתי…) נשים בוחרות בהם פחות כמסלול לחיים או כמקצוע ומעדיפות (בעיקר אחרי חתונה…) לבחור במקצועות שמאפשרים באלאנס שפוי יותר בין קריירה ומשפחה.
במחקר שנערך מטעם אוניברסטית הארוורד - "The Athean Factor" ניסו להבין סילביה אן-היולט, קרולין באק-לוס וליסה ג'יי את נתיבי הקריירה של נשים בהיי-טק. מהמחקר עולה, באופן חד משמעי כי נשים מצטיינות במקצועות המדע, ההנדסה והטכנולוגיה, למרות העובדה שבתי הספר אינם עושים עבודה טובה בלעודד אותן. רבות מהן לא סתם שורדות את מוסדות החינוך, אלא עושות כברת דרך יפה בתחום הקריירה. בשלבים המוקדמים, הסיפור נראה מבטיח - בין הגילאים 25 ל-30, ארבעים אחוז מהכישרונות הצעירים בעלי תעודות במקצועות הללו הן נשים. מדובר על מספרים גבוהים בהרבה ממה שרוב האנשים חושבים, ואלו חדשות טובות.
החדשות הרעות הן שזמן קצר לאחר מכן, 52% מהנשים המוכשרות הללו נושרות. אנחנו רואים ששיעור השחיקה אצל נשים מזנק בין הגילאים 35 עד 40 - נקודת זמן לה אנחנו קוראים fight-or-flight moment. נשים מצביעות ברגליים, ועוזבות את הסקטורים הללו. לא זו בלבד שהן עוזבות את חברות המדע והטכנולוגיה, רבות מהן עוזבות את התחום בכלל.
למרות שרובנו סבורים כי הבחירה בין קריירה למשפחה והכרעת הכף לטובת עבודה ידידותית יותר לגידול הילדים והשקעה בבית היא הגורם המשמעותי לשיעור השחיקה הזה, מסתבר כי קיימים דווקא גורמים אחרים, נקרא להם "אנטיגנים" והם נחלקים לחמישה סוגים:
1 האנטיגן החשוב ביותר הוא הגבריות שממשיכה להיות דומיננטית בסביבות העבודה הללו. מצאנו ש-63% מהנשים במקצועות המדע, ההנדסה והטכנולוגיה סבלו מהטרדה מינית. מדובר על שיעור גבוה מאוד.הנשים הללו מדברות על גישה משפילה ומתנשאת, הרבה בדיחות סרות טעם, רמיזות מיניות, ושחצנות - עמיתים, במיוחד בחברות הטכנולוגיה, שבאמת ובתמים חושבים שנשים לא ניחנו בתכונות הנדרשות לעולם ההיי-טק, ושחושבים שהן נחותות מבחינה גנטית. זה משהו שקשה לספוג על בסיס יומיומי. מאוד מדאיג ומצער למצוא נתונים כאלה בשנת 2008…
2. הבידוד עמו צריכות נשים רבות להתמודד בכול יום. בין אם כיוון שהיא האישה היחידה בצוות, או האישה הבכירה היחידה בצוות ניהולי. בידוד מעצם טבעו הוא דבר מחליש ומתיש, ללא דמויות לחיקוי וללא חברים. ואם את גם מוקפת בגברים שלא ממעריכים אותך, זה עלול להיות הרסני.
3. עבור נשים רבות, מסלול הקריירה הוא מסתורי ומפחיד כיוון שאין להן מדריכים מקצועיים, נותני חסות או אנשים שדואגים להן (מנטורים/יות). חלקן לא מצליחות אפילו להתחיל להבין כיצד מסלול קריירה צריך להיראות. הן לא יודעות לאן לשאוף או כיצד להגיע לשם.
4. דפוסי ההתנהגות שזוכים לגמול. גילינו, במיוחד בחברות ההיי-טק, שהדרך הטובה ביותר להשיג קידום היא לקחת סיכון: מערכת כלשהי קרסה בבולגריה? אתה עולה על מטוס באמצע הלילה, מבלה את סוף השבוע במאבק עם הנתבים והשרתים, וחוזר כגיבור. אתה מתקבל בקול תרועה, והקידום מובטח.
ועכשיו תשאלו - אז מה זה קשור למגדר?
נשים מתקשות לקחת על עצמן משימות מסוג זה כיוון שסיכון כזה עלול להסתיים בכישלון. אם גבר נכשל, החברים שלו מעודדים אותו ואומרים לו "זו לא הייתה אשמתך, תנסה שוב בפעם הבאה". אם אישה נכשלת, זה עלול להיות סוף הקריירה שלה. אישה לא יכולה לשרוד כישלון מסוג זה. לכן נשים הופכות להיות שונאות סיכונים בתרבות בה לקיחת סיכונים זוכה לגמול. נשים יעדיפו לבנות מערכת שלא קורסת מלכתחילה, בעוד גברים דווקא נהנים להתמודד עם מצבי סיכון המאפשרים להם להוכיח את עצמם.
5. שילוב בין שעות עבודה ארוכות (בהיי-טק שבוע עבודה ממוצע עשוי להגיע ל-71 שעות), מקרי חירום רבים, ואווירה כללית שאינה ידידותית למשפחה. בגילאי 35 עד 40, נשים רבות מתחילות לגדל ילד שני, וזו תקופה בה אפילו האישה המאורגנת ביותר לא מצליחה למצוא את הזמן לעמוד בכול המטלות. למעשה, 40% עוזבות את התעשייה לגמרי.
אז מה אפשר לעשות והאם אפשר בכלל לשנות את המצב?
אני מאמינה שכן. למען האמת, האמונה הבסיסית הזו היא שהביאה אותי להקים את הפורום ולחקור לעמוק את הנושא בארץ ובעולם. ישנם מספר דברים בסיסיים שנוכל לעשות על מנת לצור תחילתו של שינוי והראשון שבהם הוא הקמתו של "מאגר מנטוריות" המורכב מנשים בכירות ובעלות ידע, ותק ונסיון שישמשו כמנטוריות לנשים בתחילת דרכן ויהוו Role Model.
אני יכולה לספר שבפגישות הרבות שאני עורכת עם נשים המשמשות בתפקידי מפתח בקרנות הון סיכון, באקדמיה, בחברות ציבוריות ועסקים בינלאומיים כמעט תמיד נאמר המשפט - "אם רק הייתי יכולה לתרום בדרך כזו או אחרת לבחורה אחת לפחות - הייתי עושה את זה בשמחה!"
פרויקט מקדם יזמות ומדעים בבתיס וחטיבות ביניים - בו יקחו חלק נשים מתחומי המדעים, המחשבים, ההי-טק והאינטרנט ויזמיות החברות בפורום ה-F5 ישמשו כמנטוריות לפרויקט יזמות/מדעים/מחשבים שנתי.
להשתמש יותר באינטרנט! - הרשת היא מתנה נפלאה בעיני לנשים באשר הן. היכולת לתקשר, להתחבר, לשאול, ללמוד ולהרחיב אופקים, שלא לדבר על לעבוד, להקים עסק, להרוויח, ללמד ולצמוח - היא מופלאה. קיימות אינספור דוגמאות לחברות שעושות שימוש מושכל ברשת על מנת למקסם את הפוטנציאל של העובדות ו/או קהל היעד הנשי שלו ואני מתכוונת גם אלינו כנשים ויזמיות וגם לחברות גדולות ומסחריות:
ל-Yahoo יש פרוייקט בשם “Seeds for Success" וב"In Good Company" - משכירים חדר/משרד לנשים יזמיות שיכולות גם לעבוד וגם להתשתמש בשירותי הנטוורקינג והבריינסטורמינג המוצעים שם, Spring Board של איימי מילמן היא חממה שתומכת במיזמים של נשים בתחומי ההי-טק והלייף סיינס ומטרתה לחבר בין מיזמים שבראשם נשים לבין כסף של אנג'לים וקרנות הון סיכון, Sarah Blow הקימה את ה- Girl Geek Dinners בלונדון בשנת 2005 וחוגגת היום כ-30 "סניפים" ברחבי העולם, ב-Word Of Mouth לקחו את התכונה הנשית הנערצת-היכלות לצור קשרים ולשאוב מידע בזמן שיא והוציאו ממנה את המקסימום, ב-Connect Moms מתווכים בין אמהות למקומות עבודה פוטנציאליים בקנדה, והרשימה עוד ארוכה ארוכה ארוכה…
שורה תחתונה
אם הכתוב פה עושה לכם משהו וטרם הצטרפתם לפורום ה-F5, אשמח אם תצטרפו. המפגש הקרוב ייערך (אי"ה) ב-26 לאפריל יום ראשון (זה ממש תיכף) ומאחר ומספר המקומות מוגבל יהיה נהדר אם תקדימו לאשר הגעתכן.
בנוסף, אנחנו מחפשות עוד נשים מעולות שישמשו כמנטוריות - אם אתן כאלו או מכירות משהי אנא העבירו את פרטיה בהקדם.
ספונסר/ים - אם אתם חברה או אם אתם מכירים חברה שערכיה והאנשים שעומדים בראשה עשויים להתאים לערכים של הפורום אשמח אם תקשרו בינינו. על מנת שנוכל להמשיך לקיים פעילויות ומפגשים ולקדם את הפעילות החינוכית והחברתית אנו זקוקות לספונסר/ים רציניים. אנא פנו אלי, אשמח להיפגש ולספר יותר.
*מקש ה-F5 במקלדת הוא מקש הריפרש.
Filed Under: F5 Comments:
Comic Relief
על 
על